פרק ו - האומנם "שוויון"?

בכלים למאבק; הן ציפו לפתיחות, לשותפות ולתמיכה ביישום רעיון עיצוב דמותה של היהודייה­העברייה החדשה . המציאות הייתה שונה לחלוטין; היא עוצבה בידי גברים שהיו אז הרוב בחברה החלוצית, שגילו חוסר הבנה, אדישות ולעתים אף זלזול . הפועלים ראו בפועלות כוח עבודה שיועד מראש לעבודות משק הבית, ואלה נתפסו אצלם כעבודה "נשית", ותגובותיהם לתוצאות עבודת החברות במטבח היו חריפות ופוגעות . ניתן לומר כי הפועלת בתקופת העלייה השנייה ראתה בחקלאות את הדרך לתיקון נפשה, ואילו הפועל דאג לעיצוב רעיה המתאימה לדרישותיו . את המציאות הזו סירבה מרים ברץ לקבל, והיא נאבקה על שינויה מימיה הראשונים בארץ, כפועלת חקלאית בפתח­תקוה ובמהלך חייה בדגניה . מרים ברץ הייתה האישה הראשונה בתנועה הקיבוצית שדרשה והשיגה שוויון תעסוקה לנשים . האידיאל החלוצי של הגשמה עצמית בחקלאות בער בעצמותיה, ועם עלייתה לארץ קיוותה לממשו בכל מקום שהגיעה אליו . הראשוניות היא המאפיין המעצב את הביוגרפיה האישית שלה . ו ( פועלת ראשונה בחדרה ­ מרים הייתה הראשונה שהעזה להציע לאחד מאיכרי חדרה לנסות אותה כפועלת חקלאית ללא שכר . למחרת היום נקבע שכרה, והיא השתכנה במקום ....  To the book