|
|
ישראל הייתה מיוצגת על יד < סא"ל מ' מקלף יושב ראש המשלחת הישראלית ולצידו יהושע פלמון ושבתאי רוזן ממשרד החוץ . לבנון הייתה מיוצגת על ידי המזכ"ל בפועל של משרד חחו\ הלבנוני, מוחמד עלי חמאדה, ועוד שני קציני צבא . בשיחות המוקדמות בין הצדדים סוכם מראש, שקו הגבול בין שתי המדינות יהיה קו הגבול הביןלאומי המנדטורי . חמו"מ ביו הצדדים נמשך זמן ארוך, יחסית, בגלל עמדת ישראל שנסיגת צה"ל משטח לבנון תיעשה רק תמורת נסיגת סוריה ממערב הירדן . דרך הפעולה הישראלית התבטאה בהכנות לחתימת ההסכם, עם התניית החתימה בפועל רק אחרי החתמת הסורים על נסיגתם חם . דרך זו התגבשה על דעת שרהביטחון די בןגוריון והמטכ"ל, והייתה בוויכוח ובמחלוקת עם משרד החוץ . ההכרעה הסופית התקבלה על ידי ראשהממשלה די בןגוריון . מן ההתחלה לא הייתה מקובלת העמדה הישראלית על האו"ם ועל הלבנונים . לקראת סיום שלב ניסוח ההסכם לפרטיו, חששה ישראל שיופעל עליה לחץ ביןלאומ' ועל כן שינתה את הטאקטיקה שלח והודיעה, שתהיה מוכנה לחתום על ההסכם עם לבנון בתנאי, שיתווסף בו סעיף שיקבע את נסיגת צח"ל מלבנון בלוח זמנים, שיותאם להסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה ....
To the book |
|
|