פרק ב': בונים בית

של חומת מנרה . חאיזכור האחרון לאי­בניית "הטירה" נמצא ביומנו של אלכסנדרון, באפריל ,1943 אחרי ביקור במנרה, הוא כותב, שנחמני הורה להפסיק את בניין החומה מכיוון שהתכניות לא מצאו חן בעיניו וכן גם הביצוע של הבנאים . הבנאים הערבים שהועסקו במלאכת הבנייה הוזמנו למשרד הקרן הקיימת לישראל בטבריה ושם סוכם עימם החשבון . 4 ואולם, הפסקת הבנייה לא הייתה נעוצה בטיב עבודתם של הבנאים הערבים ואף לא בדעתו של יוסף נחמני על עבודתם, אלא בהתנגדותם התקיפה של חברי מנרה להקמת "הטירה" והחומה סביבה . הם חששו כי הקמת "הטירה" והחומה ינציחו את היישוב כ"מצפה", כלומר : כיישוב זמני ולא כיישוב קבע . הם לא רצו לרדת יותר ממקום יישובם, ורצו למנוע מצב בו יימצאו סיבות ביטחוניות לכפות זאת עליהם . היו ביניהם שסברו כי אין לגור בתוך "מחנה צבא" ) כלשון "התכנית האסטרטגית" לעיל ( , ועשו הכל במוסדות המיישבים כדי לבטל את המשך הבנייה . "הטירה", לדידם, כמוה כמיטת סדום התיישבותית . הבעיות והסיכונים שהיו עשויים להתעורר בשל היעדר בית ביטחון עניינו אותם פחות . הם היו צעירים, בטוחים בכוחם ומאמינים בייעודם, וביקשו להיות יישוב לכל דבר ­ לא מבצר ....  To the book