מבוא

לא נשאר אפילו אחד . לוותיקי מנרי­ . איו הסבר לכך . "כשאני משקיף לאחור" ­ אומר שאול הכסטר ­ "אינני חושב שנימוקים ציוניים יכולים להסביר את עובדת הישארות' במנרה . אולי הייתה זו דבקות בקושי, הרצון לא להשאיר נקודה יפהפיה זו למישהו אחר והידיעה שבעצם איו מישהו אחר" . "אני ציונית, וזה מה שהחזיק אותי במנרה כל השנים" ­ אומרת שרה רפופורט ­ "התפקיד של שמירת גבולות המדינה לא הסתיים עד היום . קרוב לשנתיים עבדתי בחוץ, נהניתי מקונצרטים ומח" תרבות, אבל תמיד התגעגעתי למנרה . זו, אולי, תוצאה של החינוך התנועתי" . ומוסיף יצחק ) סטופה ( תמיר : "אצל אלה שנשארו התפתח אופי מיוחד . אומרים שאנשי הר קשוחים הם, מפתחים איזה 'אף­על­פי­כו' שאינו מניח אפשרות של נטישה" . מנרה הייתה מראשוני "שובי ההר, היישוב הראשון בהרי נפתלי, באזור שתנאי ההתיישבות בו לא היו מוכרים למוסדות המ"שבים ולקבוצת הצעירים שעלתה להקים בו את ביתה . הראשונים הגיעו ל"ציופצייק" ב­ 18 בינואר ,1943 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה . בכל חלקי תבל עלו הלהבות . אמנם, כבר הונחתה מכה על החיה הנאצית, אך עדיין לא נשברה מכונת המלחמה של היטלר . בתוך אש המלחמה הגיע...  To the book