|
|
התמקד בבוגרים צעירים שנולדו וגדלו בקיבוץ וחיים בלוסאנגילס . מחקר זה הינו ראשון במינו וממצאיו נוגעים ישירות לדיון זה . המחקר נערך בסוף שנות ה ,80 בקרב 26 נחקרים בגילים 52 35 . עולה ממנו, כי מחצית הנחקרים מתארים את יחסיהם בעבר עם הוריהם כמורכבים ומתסכלים; הם מתלוננים על כך שהוריהם לא היו מעורבים בחייהם ושהמשפחות שלהם לא תמכו בהם . רבים מהם תולים את האשם של ירידתם מהארץ ביחסים הרדודים שהיו קיימים בינם לבין הוריהם . הם נוטים להאשים גם את החינוך הקיבוצי המעודד לדבריהם נתק בין הורים לילדים . חריפות הטענה עשויה להיות מוסברת בעובדה כי נחקרים אלה עדיין שייכים לדור הילדים שלא הורשו ללון בבית הוריהם . מאידך הנחקרים גם טוענים שהקיבוץ נהג להעביר אליהם מסרים כפולים . מה שנאמר ב"חצר" דהיינו, באופן בלתי אמצעי ובצורה לא פורמלית לא עלה בקנה אחד עם מה שנשמע בכיתה . במישור ההצהרתי או בטכס הקהילתי דיברו המחנכים והמנהיגים על התמסרות לקולקטיב, חברתיות וסולידריות ן ואולם בשיחות לא רשמיות רווחו יותר גילויי ציניות . מעולם לא התקיימו דיונים פתוחים על הסתירות הללו וכיצד יש לפרשן . טענה אחרת של עוזבי הקיבוץ...
To the book |
|
|