|
|
שבשנות ה 70 אומץ בתב הקיבוצים הדפוס של לינה משפחתית, לפחות עד גיל ההתבגרות . שינוי זה שם למעשה קץ לעקרון הטוטליות של הפילוסופיה החינוכית הקיבוצית ה"חינוך המשותף" בהעניקו חשיבות רבה יותר למשפחה, ביחס למערכת החינוך הקהילתית . ובקטע אחר, באשר לחינוך הגבוה, שהיה זמן רב נושא ליחס עוין ממש בתור סממן של "תרבות בורגנית", חל שינוי קיצוני . הטאבו נשבר מול דרישות הבנות והבנים של הקיבוץ, העדים לנהירת הנוער הלאקיבוצי לאוניברסיטאות . באותה תקופה השתנה גם בקיבוצים רבים מבנה התעסוקה, עקב התיעוש, ועלתה הדרישה לכוח אדם מקצועי טכנולוגי ומינהלי . שינויים אלה נשאו עימם גם תמורה משמעותית בתפיסה של החינוך התיכוני, שהיה צריך מעתה להכין את הצעירים ללימודים עלתיכוניים גבוהים . אזי הוכנסו לימודי תעודת הבגרות לבית הספר הקיבוצי אם במסגרת מיוחדת ואם בשילוב בלימודי בית הספר הרגילים . שינויים אלה הגיעו לשיאם בשנות ה ,80 שנות המשבר . בדיון במסגרת הפרויקט, בהשתתפות אנשי אקדמיה, חוקרי קיבוץ ומנהיגים בתק''ם ) בןרפאל, אברהמי, 1994 : 322 255 ( , הציע יחזקאל דר, סוציולוג איש חינוך וחבר קיבוץ, ניתוח של ההתפתחוי...
To the book |
|
|