|
|
התנועות הקיבוציות הצליחו באותה תקופה להגיע להסדרים עם הבנקים ועם הממשלה, ואלו הקלו על קשייהן . ואולם, הסכמים אלה היו מותנים בתכניות הבראה בפיקוח הבנקים . עלפי ההסכם הראשון, בו השתתפו 55 קיבוצים, הומרו הלוואות קצרות מועד להלוואות לזמן ארוך . מאוחר יותר ) 1989 ( הושלמה תכנית הבראה מקיפה, "הסכם הקיבוצים", עליו חתמו תנועות התק"ם והקיבוץ הארצי, הממשלה והבנקים . כתוצאה מן ההסדר מחקו הבנקים ) o / " 60 ( והממשלה ) o / o 40 ( מיליארד ש''ח מחובות הקיבוצים, ומשרד האוצר ויתר על 650 מיליון ש"ח נוספים, כמו כן נדחה החזר חלק אחר של החוב, והקיבוצים קיבלו הלוואה של 3 . 3 מיליארד ש"ח ל 25 שנה ) בריבית 0 / 50 . 4 ( . בתמורה, הקיבוצים התחייבו לשורה של צעדים ובכלל זה מכירה של מקצת מן הנכסים הפיננסיים והחומריים שלהם . ההסדר שם קץ לאחריות ההדדית של הקיבוצים ושל ארגוני התנועות שלהם והגדיר את אחריותם של הארגונים האזוריים . מלכתחילה נועד ההסכם לחול מ 1988 עד ,1992 אך למעשה, יישומו לא החל אלא בשנת 1992 . כלכלנים מהקיבוץ ) כך נמסר לנו ( הציעו עתה לישובים יחידים לצמצם את מספר הענפים היצרניים ולהתרכז בענפים גדולי...
To the book |
|
|