פרק ג: מזרחיות והתמזרחות ברוק הישראלי

72 כשהגיטרה מנסרת שיר געגועים זה, מזרחיות במוזיקה הייתה שקופה . במקרה הטוב היא הייתה רכיב אקזוטי שאפשר להתייחס אליו באופן מזדמן, אנקדוטלי, לא פעם באווירה מבודחת . במילים אחרות, לרוק הישראלי המוקדם היו פלירטים קצרצרים עם מזרחיות, אך לא חיבור אסתטי ממשי . כך למשל השיר הפותח את אלבומם של אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב, בדשא אצל אביגדור, נקרא "שיר מספר 8 " ( 1971 . לחן : מיקי גבריאלוב, מילים : יעקב רוטבליט ) במעין לגלוג על פסטיבלי הזמר ועל אופן הצגת השירים בהם, ובכלל זה "למנצח שיר מזמור פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי בסגנון עדות המזרח" שהתקיים לראשונה באותה שנה, חודשים אחדים לפני הקלטת האלבום . בדומה לפופ הים – תיכוני המתגבש באותן שנים, במילות השיר המקראיות ברוחן נכללו ביטויים ושברי פסוקים מתוך שיר השירים, ואריק איינשטיין שר אותן במבטא טיפוסי של יוצא תימן . הקצב של השיר נוטל גם הוא השראה משירי ריקוד של יהדות תימן . שורת הפתיחה של השיר היא "נה – נה – ני דיגידם דיגידם", חיקוי קולי באווירה מבודחת של כלי נגינה כלשהו . ובסך הכול, כפי שמציין המוזיקאי דוד פרץ : המוזיקה לא מסתירה את האווירה האוריינטלי...  To the book