|
|
בעת כתיבתם של דברים אלו הממלכתיות מעוררת בישראל סוגיות בוערות : האם יש בכלל משמעות לממלכתיות בחברה שסועה ומקוטבת, שחלקים בה דוגלים בהשקפות עולם ליברליות – הומניות וגם ממלכתיוֹת, אך מי שנבחרו בבחירות דמוקרטיות מציגים חזית אנטי – ממלכתית ? מה משמעותה של ממלכתיות במצב זה ? האם היא פוליטית או א – פוליטית ? ובמישור המעשי : האם הציבור הליברלי צריך לדבוק בממלכתיות במצב עניינים זה ? אם כן באיזה מובן ? ואם לא במה עליו להמירה ? ברשימה קצרה זו אשתמש בתפיסת הממלכתיות של בן – גוריון כפריזמה לבחינת התפתחותה של הזירה הציבורית בישראל . הצגת הדברים נועדה לסייע בהתמודדות עם השאלות שהצגתי . פרופסור ניר קידר, החוקר ומציג את תפיסת הממלכתיות של בן – גוריון, קובע כי היא מכילה שלושה יסודות השלובים זה בזה לבלי הפרד : 1 . הכרה בקדימות המדינה : האינטרס של המדינה קודם לאינטרסים מגזריים או אישיים ; למדינה מונופול על הפעלת כוח בתחומה ; המדינה "היא הזירה הראשית שההכרעות הערכיות המרכזיות של החברה מתקבלות בה" . 1 2 . מחויבות לערכיה ולהתנהלותה של מדינת החוק המודרנית : החלת שלטון החוק על כולם באופן שוויוני ; הבטחת מנהל ...
To the book |
|
|