ממלכתיות באקדמיה

הממשלה . חציצה זו אמורה להבטיח אי – מעורבות של השלטון באקדמיה באמצעות החלטות מוּנעות פוליטית על הקצאות ישירות או על סנקציות תקציביות . מנגד, אותו חוק ממש מורה על מינוי שר החינוך ליושב ראש המל"ג, קרי ראש הגוף המפקח על האקדמיה בישראל הוא איש פוליטי . בפועל, האקדמיה במדינה דמוקרטית, במהותה כמרחב דעה המבקש לקרוא תיגר על פרדיגמות, לבקר ולהתבטא בחופשיות, מוצאת את עצמה לא פעם בקונפליקט עם אינטרס הממלכתיות המצופה ממנה . הקונפליקט נחווה שוב ושוב באקדמיה הישראלית, ובייחוד בשני העשורים האחרונים, כפונקציה של השיח הפוליטי הקשה והקיטוב ההולך ומעמיק בחברה הישראלית, שהגיעו לשיאים חסרי תקדים בשנה האחרונה . איך ניתן, אם בכלל, לגשר בין המצופה מן האקדמיה כגוף ממלכתי, ובעיקר כגוף שרוב תקציב הפעלתו מגיע מן המדינה, ובין תפקידו כמרחב דעה ודעת, פתוח ובטוח לכול ? איך מתמודדים עם חדירת השיח הפוליטי הבוטה למרחב זה ? עם הזליגה של הקונפליקט המדיני לתוך הקמפוס, בעיקר בעִתות של אירועים ביטחוניים חמורים ? עם אַסְדרה ( רגולציה ) , לפרקים מונחית פוליטית, שאינה עולה בקנה אחד עם סעיף 15 ? וגם עם טשטוש מבית של ההבדל בין חופ...  To the book