הממלכתיות הבן–גוריונית: מענה למציאות מורכבת?

סוגיה חברתית וחייבה למדוד אותה על פי מרכזיותה של המדינה . ואולם, במוקד חזונם של האבות המייסדים עמדה הכוונה לכונן מחדש את העם היהודי בארצו, ומדינתיוּת לא הייתה חלק מחזון זה . לאחר שבעים דורות שלא התפתחה בהן מסורת של אחריות לריבונות פוליטית, מחוללי המהפכה הציונית לא פיתחו את הרגישות ההכרחית לעיצוב מדיניות חברתית המתייחסת למגוון העצום של זהויות ותרבויות, שאפיין את החברה הישראלית המתהווה למן העשור הראשון להקמת המדינה . האם יכול היה להיות אחרת ? האם ההערות הביקורתיות במאמר זה עולות מתוך מבט שבדיעבד ? ברור לכול שקיים קשר בין החֶסר המובנה של מסורת חיים בריבונות פוליטית ובין "התאווה לנורמליות", בין ההפסד של מסורת כזו ובין המאמץ לעבור "בלא זמן" למציאות מדינתית נורמלית . זה המקור של הכשל התודעתי ההיסטורי של הכחשת האנומליות : "התאווה לנורמליות" הייתה מונחת במידה רבה בבסיס המוטיבציה לממלכתיות הבן – גוריונית . הגישה המעשית, המתמקדת במציאת פתרונות לשאלות השעה והמקום, דחקה את החזון ואת האוריינטציה העתידית לשם אישושה של אחריות לריבונות פוליטית לאומה ללא מסורת ריבונית . השלטת הממלכתיות פירושה נקיטת עמדה...  To the book