|
|
קשה שלא לזהות בדבריו של כהן את ההקבלה לעיקרון מרכזי ברעיון הממלכתיות של בן – גוריון עקרון מיזוג הגלויות שהישגו היה אמור להתבטא בראש ובראשונה בביטול השיוך העצמי של פרט כזה או אחר לארץ מוצא או לתרבות מוצא : "אנו מעלים לארץ עם יחיד במינו, מפוזר בכל קצווי תבל, המדבר בלשונות רבות, חניך תרבויות זרות, נפרד לעדות ושבטים שונים בישראל . ומוטל עלינו להתיך מחדש כל הציבור הרב והמנומר הזה לצקת אותו בדפוס של אומה מחודשת" . 2 ואולם, עיון מעמיק בתכנית שהציע כהן למיזוג הגלויות מגלה שהוא שלל מכול וכול את ההנחה שהמיזוג צריך להתרחש על בסיס מחיקת הזהות הפרטנית של קהילה כזו או אחרת . במאמר זה אני מבקשת לחזור להצעתו של כהן ולהצעה נוספת, שהציג חוג יוצאי כורדיסטן בישראל בתחילת שנות השישים . ההצעות שנוסחו בכתב ונשלחו לקובעי מדיניות שונים, משרטטות הצעה לממלכתיות אחרת, שלא נבחרה אז, אבל ראויה להישקל מחדש כיום . את ההצעה הממלכתית הזאת אני מכנה ממלכתיות כחול – לבן בצבעים, 3 והיא מובחנת מן הממלכתיות הבן – גוריונית, שהעלתה על נס את הקולקטיב הלאומי היהודי כמוקד של "הזדהות כללית וסוכן של אינטגרציה חברתית – תרבותית" במסג...
To the book |
|
|