ממלכתיות: לקראת סוציולוגיה ביקורתית

זאת פתחה את שעריה לשבוּת היהודים ; שהשיתה ממשל צבאי על אותם ערבים פלסטינים שנותרו בשטחיה ; שיצרה חלוקת עבודה ( ותגמולים והזדמנויות ) בלתי שוויונית בין קבוצות אתנו – מעמדיות בתוך האוכלוסייה היהודית ; שהשירות הצבאי בה שימש בידי האליטה כמנגנון של שעתוק עצמי ; שמעולם לא הכירה בחוקה בחירות האזרח ובשוויון כל האזרחים והאזרחיות ; ובהמשך, מאז ,1967 היא מקיימת שלטון של כיבוש צבאי על מיליוני פלסטינים, ובנקודת זמן כה מאוחרת, בשנת 2020 , חוקקה את חוק יסוד : הלאום, המגדיר אותה כמדינת העם היהודי ואינו מבטיח שוויון אזרחי . לנוכח כל אלו לא יכלה הסוציולוגיה הביקורתית לראות בישראל רפובליקה דמוקרטית ממלכתית וטענה כי המשטר בה הוא דמוקרטיה אתנית או חמור מכך אתנוקרטיה ( שלטון האתנוס, ראו סמוחה 2000 ויפתחאל ,2021 בהתאמה ) . הסוציולוגיה הביקורתית הפנתה את תשומת הלב לגישה הניטרלית המוכמנת בשפה הסוציולוגית הממסדית . ההנחה היא שקיימת, או יכולה להתקיים, מערכת חברתית פונקציונלית, בעלת מחויבות ליעדים כול – חברתיים . מערכת זו מגלמת מערכת מופשטת של תפקידים וכללי פעולה שיש להם קיום עצמאי והמשכי, וכל זה נעשה לטובת אינטרס...  To the book