קדושת הממלכתיות: ממלכתיות בין שתי משמעויות

במבט ראשון היה ניתן לצפות לסתירה ולניגוד מובהקים בין שתי המשמעויות של הממלכתיות או לפחות לפערים עמוקים ביניהן : מה לגישה הממלכתית של בן – גוריון, המתמקדת בעליונות ובהעדפת המדינה והחברה בכללותן על פני אינטרסים תנועתיים, מגזריים, ולתפיסה של קדושת הממלכתיות הרואה במדינה ערך דתי בפני עצמו וחלק מתהליך גאולה דתי משיחי ? מה לגישה שעוצבה על ידי מי שנחשב אתאיסט בתקופת המעבר מיישוב למדינה, מקהילה פוליטית חסרת ריבונות למדינה יהודית ריבונית, ולגישה שפיתח הרב צבי יהודה קוק ( הרצי"ה ) , כפרשנות לגישת אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק ( הראי"ה ) , שתיאר את מדינת ישראל כ"יסוד כיסא ה' בעולם" ? ובכלל מה לגישה שפיתח ועיצב מי שתואר כרחוק מאוד, בלשון המעטה, מן המסורת הדתית למונח בעל משמעות דתית כה עמוקה הקשור לגאולה הדתית ? בין תנועתיות לממלכתיות בסקירת התפתחותו של מונח הממלכתיות העיר פרופסור דני סטטמן, בצדק רב, כי בשל עמימות המונח ומשמעויותיו הרבות מתעורר החשד שהוא משמש בעיקר לצורכי פולמוס פוליטי . גורמים שונים פרטים, קבוצות, ארגונים ומפלגות נוטים להעיד על עצמם שהם – הם הממלכתיים כדי ליצור לעצמם דימוי חיובי ל...  To the book