ממלכתיות: מונח מפתח בהשקפת העולם של בן–גוריון

הממלכתיות הישראלית מבטאת [ . . . ] את המסגרת המכוונת לאיזון בהתנהלות במתח המתמיד בין הקמת המדינה כפרויקט מוסדי סדור ומוגדר, המאופיין באמות מידה אוניברסליות, ובין ראיית המדינה כאמצעי בתהליך גאולה נבואי השואף לאינסוף [ . . . ] מדברים אלו ברור מדוע לשיטתו של בן-גוריון, מדינת ישראל כאמצעי למימוש חזון אינסופי תמשיך להיות 'מדינה שבדרך' גם לאחר הקמתה״ . ( עמוד 18 ) ״ הצורך הראשוני של בן – גוריון בכינון מונח הממלכתיות נבע מתביעה בלתי מתפשרת לאחדות ישראל גם לנוכח מחלוקות קשות, ותביעה זו הופנתה אל כלל העם . 2 ואולם, מבחינת התנהלות ההנהגה נועדה הפנייה אל הממלכתיות כערך לשרת צורך חיוני לא פחות של ההנהגה כסמכות ריבונית : סמכות הנדרשת לבסס את מקור ההצדקה להכרעות מנהיגותיות קשות במתח הישראלי המתמיד שבין חלום יהודי ציוני, המתואר בהכרזת העצמאות במילים "שאיפת הדורות לגאולת ישראל", ובין ניהול מדינה מודרנית . מדובר בחזון המכוון לפעולותיה של מדינת ישראל באופן החורג מחובותיה הרגילות של מדינה מערבית מתוקנת . על החריגות הזאת חזר ועמד בן – גוריון בדיבורו ובכתיבתו לאחר הקמת המדינה : "מדינת ישראל היא פרי חזון גא...  To the book