פרק ו: הישגים ותקוות

200 אי של שוויון גדולה, יש מספר גדול של משפחות ששייכות למסגרת שבה יהודים וערבים לומדים יחד וגאים בזה, גאים בזה שהם במקום הזה . בגדול זה עשה שינוי בתודעה של החברה שאנחנו חיים בה . במילים אחרות, גם לנוכח המתחים המתעוררים בנקודות מסוימות, חלק מאנשי הצוות רואה הצלחה בעצם קיומם של בתי הספר, בעובדת הלימודים המשותפים, הקהילה הייחודית ושינוי התודעה שהגיע בעקבותיהם . לעמדה זו שותפה גם שרת החינוך לשעבר יולי תמיר, המציגה את בתי הספר כ"מודל מנצח" : בית ספר שהוא דו – לשוני, בעצם הוא גם דו – לאומי . הוא משלב שני נרטיבים, הוא מספר שני סיפורים, הוא נותן מקום באמת לאיזושהי נוכחות וזהות לאומית משולבת [ . . . ] בעיניי זה מודל מנצח כי הוא נותן כלים [ . . . ] אחרי שבנו את המודל הזה זה נהיה כאילו באמת איזה מיקרוקוסמוס כזה שכולם מסתכלים עליו . יהיה אולי מי שיראה בכך הישג מרשים שרת החינוך לשעבר רואה במודל שפיתח בית ספר, שהוקם על ידי עמותה חיצונית קטנה, מודל מנצח . הבוגרים במחקרו על בוגרי בתי הספר הדו – לשוניים מצא בקרמן כי הם מפגינים היכרות גבוהה מן הרגיל עם התרבות, ההיסטוריה והעמדות של חבריהם לכיתה הנמנים עם...  To the book