פרק ג : אסטרטגיות של שוויון 113 עופרה מתארת את המסגרת החינוכית כאמצעי לשינוי חברתי : לילדים ערבים הוא מאפשר "ייצוג לזהוּת וגם חינוך טוב", וליהודים הוא מספק מענה אידיאולוגי . בגישה זו החינוך הרב – תרבותי הביקורתי מאפשר גם להנכיח את חוסר השוויון הנרטיבי והמעמדי, ובמידת – מה גם לתקן אותו ולהביא לשינוי ביחסי הכוחות . דברים דומים עולים גם מתיאורו של עומר, מנהל בית ספר : ברגע שמשפחה יהודית מתחילה, מחליטה שהיא שולחת את הילדים, אני חושב יש איזשהו מעבר של [ . . . ] הוא לא מחסום גיאוגרפי, הוא מחסום מנטלי [ . . . ] אתה בא לקנות שירותים יקרים, יוקרתיים, חינוך [ . . . ] וזה אחד הדברים בעיניי, המדהימים, זה היפוך חברתי שאין כמותו, ולא משנה מה הסיבות למה המשפחות האלה מגיעות לפה . כיוון שבית הספר שעומר מנהל נמצא ביישוב ערבי, היהודים המגיעים ללמוד בו חוצים גם גבול גיאוגרפי וגם גבול מנטלי, אך הם עושים זאת על מנת לצרוך שירות יוקרתי . במסגרת הגישה הרב – תרבותית הביקורתית יש כאן לא רק שיח על זהות, כוח ומשאבים, אלא גם שינוי ביחסי הכוחות בין הקבוצות מתוך העצמת הקבוצה החלשה . יהודה מדבר במונחים של פוליטיקת הזה...
To the book