פרק ב: הממסד והמוסדות

72 אי של שוויון יש יותר פתיחות בבתי הספר הדו – לשוניים לעניין הזהות הערבית והזהות הפלסטינית, מה שלא קיים או חלש בבתי הספר הערבים הרגילים . אם אתה שואל למה זה אפשרי בבתי ספר הדו – לשוניים, כנראה שזה יותר קל להנהלה הפוליטית, למפקחים ולהנהלת משרד החינוך לאפשר סוג של גמישות בלימוד הזהות הערבית הפלסטינית אם זה קורה במקביל ליהודים ובמקביל ללימוד הנרטיב שלהם . אמירה זו מעלה את השאלה אם שותף יהודי הוא תנאי לשוויון בעיני המנהל, המורה או התלמיד הפלסטיני . מכל מקום, החופש היחסי שבתי הספר נהנים ממנו, מוגבל גם הוא . האלא, 3 מנהלת בית ספר, מספרת על תגובתו של משרד החינוך לסרטון שהכינו המורות הערביות לקראת יום הנכבה . לדבריה, המפקחת ומשרד החינוך אסרו את השימוש בו ואף איימו בסנקציות נגד המורות : דובר משרד החינוך התקשר ואמר שאם הסרט הזה יופץ, המורות שהשתתפו עלולות להיות מוזמנות לשימוע . במילים אחרות, אמנם בתי הספר נהנים מחופש יחסי לעומת בתי ספר ערביים אחרים, אך גם לחופש זה יש גבולות, ומשרד החינוך אינו מהסס לאיים ולנקוט צעדים שלא היו נתפסים כלגיטימיים בעבודת המשרד מול בתי ספר יהודיים . הסוגיה הנפיצה ביות...  To the book