כ"ג. חירות ומרות יחדיו

החופשי של החבר עצמו הוא נתון לעליונות רצונה וקבלת­עולה של המשמעת הקולקטיבית . מבחינה זאת, החופש הזה הוא חופש מוגבל מרצון . הקו הבולט בחיי­הקולקטיב הוא היחס של הקשבה לחברים . לכל חבר . דרושים טאקט מרובה, מידה מרובה של סבלנות ושל תשומת­לב לאדם, בכדי לקיים את הקולקטיב, בכדי לחיות בתוכו . דרושות מידה מרובה של הכרה ושל מסירות­נפש . תנאי הכרחי הוא ­ הביטול הגמור של רכוש פרטי, דבר הדורש מהאדם המצטרף לקיבוץ מידה רבה יותר של תמורה נפשית משזה נראה ממבט ראשון . בתור הסביבה הזאת טל טהרה, המתחילה מהטהרות הגוף, שהיא נעשית לעתים לאיזה סוג של הינזרות מינית ) שיש בה מן הטבעיות המשכנעת במשטר­חיים, אשר החרות והמרות חוברות בו יחד ( , סביבה של ביטול הרכוש הפרטי ביחס לדברים שבחומר ) כגון לבני­מיטה, או בגדים ( , בסביבה של אכילה בצוותא, האורח הקולקטיבי של העבודה, שהיא מאורגנת ומתואמת כראוי . . . בתוך הסביבה הזאת אתה מוצא עצמר לפתע, כאילו 1פלת לתור עולמה של הנצרות הקדומה . אר כל אלה על רקע הימים האלה, על רקע החיים המודרניים ­ חיים של רמת ציביליזציה ותרבות גבוהות, בנות זמ 1נו, שהובאו הנה מכל קצות כדור­הארץנ וכל...  To the book