כ"ב. מבאר לבבי

בחיים, אף כי פצוע, בין הרבים כל­כך, המוטלים פגרים מתים על סביבו . ברגעים אלה נתבהר לו, לאנדרי, כי איו הוא מסוגל עתה להזדהות עם עולם­רוחו של נאפוליון . . . והכול נראה עתה בעיניו חסר כל תועלת וערר במידה כזאת, לאור אותו אורח­המוושבה החמור, שקם בו עתה, עם אפיסת­כוחו בשל אבדן הדם המחיש, עם יסוריו הקשים והציפיה למוות הקרב ובא ! כשהוא מעלה עתה בדמיו 1ו את דמות נאפוליון, מוצא עצמו הנסיך אנדרי עומד פ 1ים אל פנים מול חזות הבל­ההבלים של הגדלות וההתנשאות, מול דמות הבל­ההבלים של החיים עצמם, על משמעותם הלא­מושגת על­ידי החי, ויותר מכך : על אפסותו של המוות, אשר את משמעותו איש מהחיים עלי אדמות לא היה מסוגל לתפוס ולהסביר . " * הפטיפון מנגן בחדרי את האופרה "היהודיה" נ"זיידובקה", בתרגום הרוסי ( . אני שומעת עתה את אחת האריות המהוללות מפי הזמר הגדול קרוזו : "רחל, את לי 1תונה בחטד­אל כי רב, לאורך כל חיי היית לי נחמה ומאור­לבב, והנה אני אותך מסגיר עתה למוות . . . ל מ ו ו ת אותר מסגיר ! " מקשיבה אנוכי לתקליט, ולפתע עולה בי זכרו של אבי, שמזמן הלך לעולמו . זוכרת אני עד כמה נלהב היה לאופרה הזאתנ מפעם לפעם היה משנ...  To the book