י"א. בין גשר לכנרת

לעומת זה, משמדובר בענק­החרושת אשר ביער, במנמרה המכנ י ת הגדולה אשר ביער, שנהרסה ­ אז מדובר, כביכול, ב"כמות עצומה של כוח­יוצר שהלכה לאבדון" ומן ההכרח הוא, ואף מן החובה, לשקמה ! מה גדול, איפוא, יתרון המכונה על האדם בימינו . . . ותאם בימינו . בלבד ? . . . והרי ברור הדבר בתכלית : "הדבר החשוב הוא כמות הכוח, ולא איכותו ומהותו . " והרי כאן ניתנת לכוח המכני הבכורה . ואילו חייו של האדם ומותו, מה הם לעומת המכונה ? ! חסרי­ערר המה, כנראה, לעומתה . . . נזכרת אני בתיאורים של כריתת­עצים ביער אצל הטובים מבין היוצרים של הפפרות הקלסית ה ר ו פ י ת, כטורגגייב או אקסקוב . בעיניהם ­ היער יצור חי הנהו . ואילו בגירסה האמורה של קרבייבה ­ היער,וכמוהו בני­האדם, אינם יצורים חיים, כי­אנו ברגים באיזו מערכת כללית . תיאור זה של הפעולה איננו בבחינת כריתת עצים, כי­אם רציחתם . ואכן, לא אחת מכנה הם ופרת את הכריתה "אכזריות עליזה" . "ארבעה גברתנים נרכנו בכל הכוח שבחזם על מוטות הברזל הכבדים . נתאנח העץ הפצוע, נתאנח ונתגנח, והאילן עתיק­הדורות נרעד במלוא גוו, כאילו יצור ח י היה . . . ניתק את שרשיו הפתלתלים­ המעוקשים ממאחזם בא...  To the book