ח. בית-הספר בעין-חרוד

בערב, חברת הילדים היא, ביסודו של דבר, גוף ע צ מ א י, הנמצא ברשות עצמו, אם כי בממגרת של איזו מרות, כמובן . כך, למשל, מתקיימות בערבים שיחות משותפות בין הילדים המבוגרים יותר לבין הילדים בני­גילים צעירים יותר . השותפים לשיחה מופיעים כעמיתים שווים, אף כי ברור שהקבוצה המבוגרת יותר משמשת כאן כתחליף למורה . זה מעניק לבוגרים תחוטת חשיבות, אך, מה טחשוב הרבה יותר, זו הרגשת האחריות של הבוגרים כלפי עמיתיהם הצעירים . השיחה היא על נושא מנושאי­היום, ויודגש, שאף שהיא מתנהלת בנוכחותו של המורה, זאת היא נוכחות פסיבית מעיקרה והמורה אינו אלא כאחד מהכלל כולו . באותן השעות מתקיימים שיעורים ותרגילי מוסיקה בחדר­האוכל של בית­הספר . בו בזמן, ילדים אחרים, שהם יי ת י ר נ י ם הערב, מכינים את וורר­האוכל לקראת ארוחת­הערב . גם שאלות הדת תופסות מקום בעבודת בית­הספר . דנים בהן תור רצינות וזהירות, בצמוד לחוט­קשר היסטורי . הצעירים נוטים לצד הקו של האמונה . לאחר השיחה מתקיים שעור בתנ"ר, עם פירושים וביאורים ­ אגב הארת דמותם של אישים­גיבורים היסטוריים, כמטה, דוד וכוי . בכל אלה נזהרים שלא להתבטא בשלילה בשאלת האמונה ובשאלת קיום...  To the book