ואילו היא בשלה : והרי גם את עצמך, בזכרונותיר את היה . . . והלא במואוזני שמעתיך מסיחה בזכרונותעבר טל ווייר ? . . . ואז מגיע תורי להיות נבוכה . אך כלום נכונים דבריה, כי גם אני אך בעברי אני חיה, במה שהיה פעם, רחוקרחוק ט ם, ולא נבראט וראשונה ! ( בחיים האלה כאן ? . . . האומנם גם אני אך בעצמי אני הוגה, ורק על עצמי אני מספרת או שמא סיפורי הם, בראש וראשונה עדות למאבקה טל התנועה אליה השתייכתי טמאבקה היה על עתיד טוב יותר; ודווקא עברי בתור תנועה, טפניה אל עתיד של חיים חדשים, עם הזכרונות היוקדים, הרוויים דם ותקוה הםהם שהביאוני אל תלם החיים החדשים כאן, אותם אני וויה עתה יוםיום עם חברי, בני אברהם, יצחק ויעקב, שהם בניה ובנותיה של הזקנה דבורה ושל אמהות יהודיות כמותה, אשר מארבע כנפות התפוצות של עם ישראל הנה הם באים להכות טורשעתיד ! * מטתוללות, בסלסול זנבות כלפיעל, בניפנוף זנבות הצנופים באויר, כשהן מעלות ענניאבק סמיך ודביק, יורדות אל הירדן הפרות של גשר : טחורות ככנףהעורב, אדמדמות, ברורות . החברהרועה מדלג מדדה מאחוריהן . הפרות נכנסות למים : ירקרקים הם המים, צוננים, עזיזרימה . ממרומי החר...
To the book