יומן, מחברת שניה

הדיסקוסיות, ודיסקרטיות על העגלה שמענו, רבש"ע ! ריב עתה בין המפלגות של הצעירים והזקנים בפתוו­תקוה . רופא נאור, מומחה וישר, נפל לחלקם של הפתח­תקואים ­ הדר' כהן­ברנשטייו, אותו העסקן הציוני שאישיותו כ"כ פועלת על הכנסיות ועל הקונפרנציות של ציוני כל העולם . הוא נקרא עתה לפני תשעה נוסעים בעגלה שנסעתי "ממזר", "חוליגן" וכדומה . צר על האיש הגדול שסובל כ"כ הרבה ­ ובכל זאת, למרות איכותם הבלתי משמחת של אנשי פתח תקוה, ששרים עליהם את שירת הרקבון בפזמון ­ "און אז דיע אלטע זענין טויט, און דיע יונגע אלט" ­ בכל זאת, היופי והפיוט שמכתירים ומכסיפים מושבה עברית אינם סובלים מזה . באים אל המושבה ומרגישים איזו רוח חדשה . השקט, השאנן שבמושבה משבחים ומכסים גם על המגרעות הרבות שנמצאות בכל פנה שאנו פונים . . שלות השקט של שבת במושבת עברית פועלת הרבה על הנשמה היהודית, מרגישים א"ע בסביבה עברית בארץ ישראל ­ ובפרט אחרי שיוצאים מרעש העיר יפו, מצעקותיהם הפראיות של הערבים . איזה קסם מיוחד שורה על הבתים הקטנים ועל שולחנותיהם 78 ( המצועים בלבנים ומקושטים במנורות ובחלה וביין ומחכים רק על טבת מלכתא . הלכנו למלון גיסיו ­ ועוד ...  To the book