במחלקה הערבית של הפלמ"ח

אז אחראי על פעולת עלייה ב', ואחי יוסף, אשר נשלח על­ידי אנצ'ו סירני 128 מה"מוסד לעלייה", הטילו עלי לנסוע לטרטוס שבלבנון וללטקיה שבסוריה ולנסות להתקשר עם ספינה שתסכים להבריח עולים מטורקיה ללבנון . נסעתי לטרטוס, אך לא מצאתי כל אפשרות לפעולה . המשכתי לעיר לטקיה . הגעתי אליה עם חשיכה . שכרתי חדר במלון . טיילתי בעיר וחזרתי לישון . שנתי נדדה מחשש של כינים . בבוקר הלכתי אל הנמל . סקרתי אותו מכל פינותיו, שוחחתי עם אנשי ים שונים עד אשר מצאתי רב­חובל של ספינה, אדם מבוגר, שפתחתי עימו בדברים . הצעתי לו להבריח סחורות מטורקיה, מתחומי העיר מרסין, אל חופי לבנון . קיבלתי את הסכמתו, את שמו ואת כתובתו . הודעתי לו, שאתקשר עימו בזמן הקרוב ביותר . חזרתי לביירות . מסרתי דו"ח מעודד לנפתלי . עברתי את הגבול, הגעתי לחיפה, מסרתי דו"ח לדוידקה 129 בנידון וחזרתי לקיבוץ אלונים . במחלקתנו לא היו בנות, ומבחינה זאת היא היתה שונה משאר מחלקות הפלמ"ח . בערבים הדלקנו מדורות, העמדנו קפה על האש ופצחנו בהתלהבות בשירה ערבית . לאחר שנת אימונים, שכללה גם אימון אישי וגם כיתתי, התקדמה המחלקה יפה . הלכנו לכינוס משמר העמק . 130 מחלקתנ...  To the book