ומולקה . הערבי תמיד, אשר השתתף בשעתו ברצח השלושה בירדן בשנת ,1938 הופיע מאחורי הסוף כשרובה בידו . איתו היו חמישה ערבים מצוידים במקלות . הוא איים עלינו לבל נתקרב אליו . הוצאנו את הרשת מהמים ולא התקרבנו . הוא הרים את קולו ואמר בקול תקיף : "הערב באתם, לא אגרש אתכם, אך מחר אל תעזו לבוא . אם תרשו לנו לדוג באגם, אז נרשה לכם לדוג בבריכה . " למחרת יצאנו שוב לדוג בבריכה . הפעם לקחנו עימנו אקדח מאוזר . חמיד ואנשיו ארבו לנו מעבר לסוף, עצרו אותנו והזהירו אותנו אזהרה אחרונה שלא נעז לבוא . אני הערתי את תשומת לבו של מולקה שהאיומים הם ממשיים ושצריך להיזהר . מולקה ענה לי, שחמיד סתם נובח ושהוא לא יעשה דבר . בלילה השלישי יצאנו לבריכה, כששמעון גלוזמן מחליף את מולקה . הרגשנו בשקט שלפני הסערה . לשמעון היה אקדח מאוזר . סיימנו לזרוק את הרשת בבריכה, ולפתע ניתך עלינו מטר אבנים גדול, שהועפו ממקלעי רועים . סכנת קליעי האבן לא היתה פחותה מזו של קליעי העופרת . שמעון פתח מיד באש לעבר הסוכה שמכיוונה הועפו הקליעים . קריאות "עליהום" ו"אדבחהום" נשמעו בחלל האוויר . הערבים סגרו את היציאה מהבריכה . עברנו במהירות לצד המערבי ...
To the book