נעורים בת-לאביב

במחלקה השמינית היה נער חזק ופרוע אשר הטיל את מוראו על ילדי בית­ הספר ועל המורים . בהפסקות הוא נהג להפריע למשחקי הילדים, והציק לכל . כולם פחדו ממנו וכן גם אני . פעם, כאשר שיחקתי עם חברי מחלקתי, הוא התערב והחל להפריע למשחק . מרוב כעס הצלחתי להרביץ בו מכות . הפעמון צילצל ונכנסנו לכיתות . לאחר הלימודים הוא החל לרדוף אחרי . חברי ליווני . באמצע הרחוב התחלנו להרביץ זה לזה . אני התכופפתי מדי פעם בפעם, וידו נתקלה בקיר ונפצעה . הפרידו בינינו, אך הוא לא הירפה ושוב התחלנו להתקוטט, עד אשר עבר שוטר ואסר את שנינו . במשטרה רשמו את שמותינו . למחרת, באמצע השיעור, נכנס המנהל ופקד עלי לבוא אליו . הוא הודיע לשנינו, שעלינו לעזוב את בית­הספר . נפגעתי קשה ופרצתי בבכי, שכן ידעתי שאינני אשם . באותו יום הכריזו חברי המחלקה שלי על שביתה, עד אשר יחזירוני ללימודים . המנהל הסכים להחזיר אותנו לניסיון . מאז אותו יום שיחקנו כאוות נפשנו ללא הפרעות . גם בשנה הזאת עמדתי בבחינות ועליתי לכיתה הבאה . תמיד פיגרתי בתשלומים, ומדי פעם נשלחתי הביתה עד אשר הבאתי כסף . אותה עת החלו לבנות בתל­אביב את שכונת אגרובנק . 14 בשבתות נהגתי ל...  To the book