הקדמה

בתנועה התחנכנו על סיפורי הראשונים שהיו לנו דמויות מופת . רצינו להזדהות עם דמויותיהן של אותן חלוצות צעירות שנאבקו על זכותו לעבוד לצד הגברים אם בסלילת כבישים ואם בחקלאות . . . ואכן, הפגישה עם המציאות לא היתה קלה . לא סוד הוא שבחברה הקיבוצית שלנו היום קיימת חלוקה על פי מין . הן בעבודה והן בתפקידים . אני שואלת ונוקשה . ­ מדוע הפכה ההתפלגות הזאת למקובלת ? מדוע התמסדה ? האם לילד הזה התפללנו ? . . . נכון שהמבנה הבסיסי של הקיבוץ פתר חלק חשוב מהבעייתיות של שוויון המינים . מצבה הכלכלי של החבירה בהווה ובטחונה הכלכלי בעתיד מובטחים על­ידי הקיבוץ ולא על­ידי בן זוגה או אביה . השירותים המשותפים אמורים לפטור אותה מעול עבודת הבית המגבילה את הנשים שמחוץ לקיבוץ . אתת ממטרות החינוך המשותף היתה לשחרר את האשה מהקונפליקט התמידי בין תפקידה כאם מסורה ובין תפקידה באשה עובדת . אלה הם, כמובן, הישגים משותפים לחברים ולחבירות . ועוד; מבחינת מעמדה בחברה הקיבוצית ­ החבירה היא אדם עצמאי . הערכה כלפיה בחברה אינה תלויה באביה או בבן זוגה . שמה הטוב של אשה חרוצה לא ייפגם למשל בגלל בן זוגה העצל, וכן להיפך . אלה הם הישגים לא ...  To the book