התישבות בבקעת-הירדן

140 שער שני : 7691­ 1973 אולם חלק ניכר מדיוני המועצה יוחד לבירור רעיוני­מדיני, בעקבות הרצאתו של ישראל גלילי על הקיבוץ במערכות התקופה . 55 ישראל גלילי ציטט מדברי ברל כצנלסון בויכוח על חלוקת הארץ ב­ 1937 : "מניין הודאית שמשהו הנראה מן הנמנע הוא אבוד לנון האם לא גאלנו שטחים שאמרו כי אין תקוה שידנו תשיגם 7 ואדמות , שהשמטנון לכאורה לרגע קט, לא החזרנון, ומי יודע אם נחזירן . בל זמן שאיננו מוותרים, עדיין לא אבדו בשבילנו" . בעקבות כך אמר גם ישראל גלילי : "מי יתן והיו ברל וחבריו זוכים לראות את אשר נחלנו ­ משום שלא ויתרנו, וכל עוד לא ויתרנו ­ לא איבדנו" . גלילי התייחס ליסודות הליכוד הרעיוני של הקיבוץ ואמר : מעולם לא גרסנו שיש חלקים בארץ­ישראל שיישארו חסומים בפני יהודים שירצו להתיישב . לא השלמנו עם ספרים לבנים ועם השתלטות ירדנית על ירושלים, אולם לא נקטנו בשום יוזמה צבאית לכיבושים טריטוריאליים בכוח הנשק . שאפנו לפתח את הארץ לטובת כל תושביה, כיהודים כערבים . נוכח איומי התוקפנות אמרנו כי אם יכפו עלינו מלחמה ­ שוב לא נהיה חייבים לכבד את הגבולות המלאכותיים של החלוקה . מעולם לא הסכמנו שגבולות העצמאות המ...  To the book