ההתישבות בשטחים

116 שער שני : 7691­ 1973 לנוכח סירובן של מדינות ערב לנהל מו"מ של שלום, ראתה אפשרות לעצמה להתוות בפועל את מפת השלום שלה על­ידי קביעת עובדות באזורי הבטחון החיוניים . הפעולה ההתישבותית מצד המוסדות המיישבים, שהחלה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, הגבילה עצמה תחילה בתחומי "הקו הירוק" . בישיבה במרכז החקלאי, בראשותו של א . הרצפלד, ובהשתתפות נציגי כל התנועות ההתישבותיות, ב­ 2 לאוגוסט 7691," אמר י . אדמוני, מנהל המחלקה להתישבות של הסוכנות, כי הסוכנות היהודית עוסקת בהתישבות רק בתחום הגבול הישן . היא ראתה תפקיד לעצמה לתפוס את השטחים המפורזים ושטחי ההפקר, שהיו תחת אש הסורים במשך כל השנים, ולא היתה אפשרות לישבם ואף לא לעבדם, שכן לא ניתן כלל לגשת אליהם . הוזכרו מקומות כמו בניאס, אשמורה, מטה­עוז, כורזים ואל­חמה . בממשלה היו הדעות חלוקות, בחודשים הראשונים לאחר המלחמה, לגבי התי­ שבות מעבר ל"קו הירוק" . חלק מהשרים סבר שעובדות בשטח נקשו במו"מ לשלום . גם בתנועות ההתישבותיות היתה התלבטות רבה, בשל המחסור בגרעיני התישבות וגם בגלל ויכוח על מגמות ההתישבות, והעדר החלטה ברורה בממשלה . בישיבת מרכז איחוד הקבוצות והקיבוצי...  To the book