לאחר מועצת נען

לאחר מועצת נעו 69 עם הפילוג נכפה על הקיבוץ לקבל את דין החלוקה של ישובים שהיו חצויים במספר חבריהם . המאבק הפנימי קיבל צורות שונות של יחסים במשקים, אולם בכולם היה מלווה במתיחות קשה . הקיבוץ לא השלים עם אבדן הישובים שהקים ובנה . אולם ככל שהמצב נעשה ללא נשוא, מבחינת יחסי החברים והאפשרות לניהול תקין של המשק, נאלץ לקבל את דין חלוקת המשקים . המרכז החקלאי בחר לאחר הפילוג, בהסכמת הקיבוץ, בועדה של שלושה חברים : אברהם הרצפלד, שלמה כנרתי, ואברהם כנעני ­ לטיפול בעניני הפילוג במשקים . הועדה, שהיה בה רוב למפא"י, הוקמה בתנאי מפורש שפתרון הבעיות שתתעוררנה יושג על ידי הסכמים בין חברי המשקים הנוגעים בדבר, או בהסכם עם מזכירות הקיבוץ . ואכן, במרבית המקרים סודרו הדברים תוך הסכם, אם כי לאחר התדיינות ומאבקים ממושכים, פרט לאשר בפרשת יפתח, שהוכרעה לא במסגרת מוסדות ההסתדרות, אלא על­ידי שימוש במשטרה, וכן בפרשת חלוקתה של עין­חרוד שהסכסוך בה החריף ביותר, ונמשך עד להשגת הסכם, ביולי 1955 . בדיון שהתקיים במזכירות הקיבוץ ב­ 51 . 9 . 225 דיוח י . גלר על ישיבה עם הרצפלד ועם נציגי ''האיחוד" לגבי דרך הטיפול במשקים המפולגים...  To the book