חבורות עולים כדרך לקליטה

חבורות­עוליט כדרר לקליטה ,335 התחילו פני הדברים להשתנות . חודש אחרי חודש הוצאנו מהמחנות, עשרות בודדים ומשפחות . לא קל היה להשפיע גם על הישובים שיקבלו משפחה עם ילד או שניים . לא רק תוסר תנאי השיכון הכביד, אלא גם תפחד מפני העולה הבלתי מוגדר . פעולת­ההסברה צריכה איפוא להיות מופנית לשני הכיוונים גם יחד : לעליה במחנות ולחבר במשק . במשך חמשת חדשי הפעולה במחנות הוצאנו כ­ 1000 נפש לקיבוץ . לא הסתפקנו בכך . ידענו שגורל הקיבוץ ועתידו תלויים במידת יכולתו להעמיד את עצמו, את כוחו המשקי ואת נסיונו החברתי החינוכי לרשות קליטת מעליה . גידולו המספרי של הקיבוץ בהתאם לגידול האוכלוסיה יקבע את מקומו כגורם משפיע בארץ . ניצול האפשרויות המשקיות במלואו יחסן את הקיבוץ גם במובן החברתי . הדברים התפתחו בקצב מהיר . המתיחות במחנות הצפופים גדלה . החלום על סידור קל במקצועות ובפרנסות הגלותיות המסורתיות גז חיש­מהר . איש הטחנה התחיל להטות אוזן לדבר ההתישבות . קו פעולתנו היה לעודד את הליכת העולה להתישבות על כל צורותיה . הושטנו את עזרתנו לעולים שרצו ללכת למושב . אחרי בירורים ממושכים סוכמה ההצעה של יצירת תנאי­מעבר ליהודי החו...  To the book