שדות-ים

שדות­ים 167 את השטח במלשרין מהמנזר תמורת 10 גרוש לדונם, כלומר במחיר כפול מזה ששילמו הפלחים . בצורה זו רכשה הקבוצה זכויות חכירה מערבים על שטח של 400 ד' . בשטח היתה באר שאיפשוה התחלת פעולה חקלאית "" . כל אותו שנים לא חדלה פיק"א להציק לקבוצה . סופר "הארץ'' א . גלבלום כתב ב­ 43 . 9 . 9 : "למנוע את הגידול אין פיק"א מעיזה, אד לגרום צרות צרורות ולעכב, זאת הי 8 חושבת לה לחובה . 3 שנים אכלו ובילו התברים בח 4ר­אוכל שהיה צריף­פחים עלוב עד שבנו חדר­אובל מעץ . שנים נאבקו האנשים במקום בלי מים . עתה, בלי רשות פיק"א, קדחו באר בעצמם ומפיקים בס"ה 72 מ"ק לשעה, "שפע לא ליגלי" ואפשר יהיה להשקות ולעבד שטח רחב­ידיים . אן פיק"א, מאיימת ושומרת לעצמה את הזכות "להוריד את החבריא מן המקום, עם כל שגיונותיהם" . שאלות הקרקע, ההסדרים עם פיק"א והמנזר, באו עלי פתרונן למעשה רק לאחר הקמת ד & דינה, ובאורח משפטי ­ רק שנים רבות לאחר מכן . הקמת המעגן בקיסריה היתה חיונית ביותר להתפתחותה של שדות­ים כישוב­ דייגים, כדי לאפשר עגינה של ספינות­דיג במקום בלא להיזקק לנמל היפה ד & רוחק, דבר שהכביד מבחינה כלכלית וחברתית . במעגן נצפנו גם...  To the book