עבודה שכירה

142 שער שני : 1491­ 1945 לא סויע לכר . וקשה היה לגייס את ההון הדרוש . יש להשתמש בקוניונקטורה המלחמתית ולפתה מפעלי תעשיה שישמשו בסיסי קליטה עם תום המלחמה . משום כך עשינו את המפנה בהעסקת הברי הפלוגות, וכדי למנוע כל אפשרות של ניצול, תויבו המשקים בעלי­המפעלים בתשלום שכר­עבודה ממוצע, בהכשרת חברי הפלוגות ובהעסקתם ח­ד­קבע, גם בעונה של רפיון בעבודה . עתה נוצר מצב שאין עוד לקיבוץ שום רזרבה של תברים בפלוגותיו לעזרת המפעלים, בעוד שגבר בהם הביקוש לעובדים נוספים . מובאת לכן הצעה של שיתוף עם מוסדות ההסתדרות, לשם הבטחת אפשרות הפיתות ומניעת ניצולה של עבודה שכירה על­ידי המשקים . עקרונות ההצעה הם : השותפות עם ההסתדרות באה בחשבוז גם בדרד של הקמת מפעלים משותפים וגם בביצוע עבודות מסוימות . מזכירות הקיבוץ רשאית לאשר שותפות עם מוסדות ההסתדרות רק לאחר שבחנה את האפשרות של העברת חברים מפלוגות הקיבוץ לעבודה במפעל או של שיתוף אזורי בין ישובי הקיבוץ . יסודות השותפות נקבעים בין ישובי הקיבוץ ומזכירות הקיבוץ לביו המוסדות המרכזיים של ההסתדרות . . והיסודות המוצעים מטעם הקיבוץ הם : א . זכות­קדימה ניתנת לחברי­הקינוץ לעבו...  To the book