משטר של ישובי-הגנה

110 שעו שני : 1491­ 1945 , סכנת הפלישה של הצבא הגרמני לארץ נתמחשה מאוד, ומחשבות על אבקואציה מוקדמת רווחו בחוגים שונים של הישוב . לפני הקיבוץ עמדה איפוא לא רק שאלת הגיוס לצבא ולהגנה, אלא גם עריכת הישובים כנקודות מתגוננות ולוחמות . ואז נקראה מועצת הקיבוץ בעין­חרוד להתארגנות לעמידה נוכח סכנת הפלישה . במועצה זו, שהתקיימה בעי"ח ב­ 42 . 7 . ,105 קרא י . טבנקין לכונן בקיבוץ משטר של מלחמה, לבצע במשך חודש ימים אימונים לכל החברים . הוא הביע תקוה כי מהקיבוץ ילמדו ויעשו כן ועדי הפועלים בערים ובני­הנוער . הוא קרא להעביר את המשקים לפיקוחן של מזכירויות חדשות שנקודת­המוצא בכל פעולותיהן תהיה להפוך את הישובים ליחידות לוחמות, להעמיד את עניני הבטחון במרכזם של הישובים, ולקלוט בישובים יתידות­פלמ"ח . י . טבנקין אמר כי תיתכן נסיגה של צבאות בעלות­הברית מהארץ . נסיגה זו אינה ודאית אבל אפשרית . לנו אין ברירה של נסיגה, אך יש ברירה של עמידה, ובורח הוא שנהיה מאורגנים ומאומנים כראוי במאות אלפים בישוב כולו " . י . אידלסון, י . גלילי, י . גלוברמן, מ . בנארי, יצחק פרובר ) יגור ( , י . בן­אליהו ) עי"ח ( קראו לגייס מאה א...  To the book