פיתודו הת'נשיה בקיבוץ * חלק מהמפעלים היו עדייו בבחינת בתימלאכה שעבדו בתלקם המכריע לצרכי המשק . אבל היו גם במה מפעלים חרושתיים מובהקים, עתירי עבודה . בעיית העבודה במפעלים אלה מצאה תהילה פתרונה באותו זמן עלידי סידורעבודה מרכזי של הקיבוץ, העברת חברים מהפלוגות הצעירות לעבודה במפעלים וצמצום העבודה בחוץ . או הגיוסים לצבא, העזיבות והעדר העליה הגבילו את מרחב התמרון של סידורהעבודה המרכזי . מלבד הדאגה לקיומה של פלוגת הקיבוץ בסדום, שעבדו בה 140 חברים, הועברו למפעלי המשקים 220 חברים מהפלוגות : לאפיקים ) קלתארגזים ( 78; לאשדותיעקב ) שימורים ( 05; לגבעתברנר ) שימורים ( 73; לגבה"ש 8; ולמפעלים אחרים 40 . ואז עלתה השאלה : מה דינה של עבודת חברי הפלוגות במפעלי המשקים ? האט דינה כדין עזרה הדדית או כדין עבודה שכירה ? ב . מרשק טען שאם ביתחדושת בישוב אינו יכול . להסתפק בעבודה עצמית, והוא מוכרת להביא את מרבית עובדיו מהחוץ, עליו להפוך למפעל משותף של הקיבוצים והפלוגות שמהם באים העובדים בו . עלתה גם הצעד, ששכרהעבודה במפעל ישולם לא לפי השכר הממוצע במשק, כפי שהיה מקובל עד אז, אלא לפי ההכנסה בפועל...
To the book