לסיום השנתיים ולקראת העתיד

58 שער ראשון : 9391­ 1941 בעורף בזמן מלחמה­עד לגילויי העזיבה בקיבוצים : עזיבה משום הכרח ההתגייסות שאין מנוס ממנה בקיבוץ; עזיבת עמדות עבודה ומשק חלוציות למען 'הסתדר' " . א . תרשיש מדגיש ברשימתו, כי יש לראות בכל יום תבוסה לכוחות הצבא האדום גם יום תבוסה לנו, ובכל מפעל נהרס, מופצץ על הדניפר גם יום מבשר שואה לנו . י . טבנקין ראה בהרס ה"הדניפרוסטרוי" על­ידי האנשים שבנוהו גילוי יאוש של עס הולודופ על עתידו . הוא הקיש מכך גם גזירה שווה לגבי עצמנו, "שתנועתנו צריכה להיות מופנית עכשיו יותר מאשר בכל זמן אחר לקראת העתיד, דווקא משום שההווה כל­כר מייאש" . גם י . טבנקין עמד על ההופעה של התפרקות בארץ וגם בקיבוץ, של משתמטים מללכת למלחמה, של "מרויתי מלחמה" . הגילוי של עגיבת הקיבוץ יונק מאותו שורש נפשי שבהשתמטות מהליכה לצבא . טבנקין שואל : "את מי ומה עוזבים וממה משתמטים­ממחנה החי והלוחם בעד עתיד בטוח או ממחנה תבוסני ? " והוא רוצה "שהעוזב את הקיבוץ ידע בבטחון שיש בקיבוצנו, בין אלפי חבריו, חלק אנשים שבטוחים בעתיד הקיבוץ הזה . העוזב יעזוב ! אבל היושב בפנים, הממשיך בקיבוץ, המתגייס בתוכו ומתוכו, צריך להיות אדם ...  To the book