מתפללים שירה: סיפורו של סידור "שירת ישראל"

לכרוך את התפילה | מדף תשיעי 246 הסידור הן בשערו הפנימי, נכתב הפסוק "כל הנשמה תהלל יה" – החותם את אחד מפרקי השירה המובהקים ביותר בתהלים . יתר על כן, מתחת לשמו של הסידור נכתב בהבלטה כי הוא כולל גם את "פרק שירה", ועל כריכתו החיצונית עוצב בעדינות ציטוט קצר מתוך אותו פרק מדרשי, המבליט את החשיבות שייחסו לו יוצרי הסידור : "תניא אמר רבי אליעזר : כל האומר שירה זו בעולם הזה, זוכה ואומרו לעולם הבא, שנאמר 'אז ישיר משה' . שר לא נאמר, אלא ישיר אותו לעתיד לבוא" . מהו אם כן אותו "פרק שירה" ? וכיצד חדר לעולם התפילה והסידורים ? רבים סבורים כי מקורו של "פרק שירה" המדרשי, המופיע במלואו בסוף הסידור, הוא במדרש ילקוט שמעוני, וכך נכתב גם בסידור עצמו . אולם, למעשה זהו חיבור ארץ-ישראלי קדום בהרבה, שמקורו ככל הנראה במאה השלישית והמשתייך לז'אנר המיסטי של "ספרות ההיכלות" . החיבור הוא למעשה אוסף של שירי שבח של כלל הנבראים לבוראם, והוא מחולק לשישה פרקים, משתנים באורכם . אמנם, עד המאה השלוש עשרה נודע הפרק בעיקר לבעלי תורת הסוד, אולם כבר בתקופות קדומות נעשה בו שימוש לתפילה, לפחות בקרב קבוצות מסוימות . מאז שלהי המאה הש...  To the book