|
|
לכרוך את התפילה | מדף שלישי 86 יותר של המחזור – שהופקו כבר בשנות החמישים – הופיעה גם תפילתו של הרב עוזיאל, שהוא ביקש שתיאמר "ביום שני של ר"ה בשעת פתיחת ההיכל, וביום הכיפורים לפני תפילת הנעילה" . התפילה, הנושאת שלושה עמודים תמימים, ארוכה בהרבה ממרבית הטקסטים הליטורגיים האחרים שחיבר הרב, אך מתייחסת כמוהם לא מעט למאורעות הזמן והמקום : למאבקו המוצלח של העם לעצמאות על ארצו ; לחובה להתמודד עם שנות השואה ומוראותיהן ; לתודה ולשירה על ההחלטה באו"ם, על הכרזת העצמאות ועל הניצחון במלחמה ; וכמובן גם לאתגרים שעמם התמודדה המדינה הצעירה, בשנות חייו האחרונות של הרב : קליטת פזורי ישראל מארצות הגולה ( "והם נתונים לשד ומשיסה, חרפה וקלסה, מעונים ענויי רעב וכפן, וכלאים בבית כלאם" ) , והתפילה לשלום ארצי, לאומי ועולמי גם יחד, המובלטת באופן מיוחד בשליש האחרון של התפילה . כמו תפילות אחרות מסוגה, אף זו שייעד הרב עוזיאל לימים הנוראים נשכחה לימים מלב : מחזורים חדשים שהופקו לא הכלילוה עוד בתוכם, וההתרגשות על תקומתה של המדינה ועל קיבוץ פזורי ישראל, יש להודות בצער, איבדה עבור רבים מעט מחידושה . אלא שאנו אין לנו את הז...
To the book |
|
|