חינוך, לאום ומשפחה בצפון הארץ: שלום עטייה ו"סדור לעם"

פה ושם בארץ ישראל 27 מטרותיו החינוכיות של הסידור היו ברורות למדי, והתשתית האידיאולוגית שעל בסיסה פעל עטייה פורטה על ידו בהקדמתו : "בתפילה נשמר הקשר העמוק של העם לארץ אבותיו . הברית הכרותה הזאת בין העם לאדמת מכורתו, גנוזה בדפי התפילה ונטבעה בלשון כבושה וכנועה, תמימה ופשוטה . . . הביאור מנסה להתחקות אחר המניעים, הנפשיים והלאומיים, שהביאו את התפילה לבית-הכנסת" . תשתית זו, כמו גם סביבתו האישית והמשפחתית, השפיעו על הכרעות שונות של העורך בהכנת הסידור . כך למשל, כנוסח הבסיס של הסידור בחר עטייה בנוסח "ספרד" האשכנזי, שרבים קיוו שייהפך ביום מן הימים למעין נוסח-מאוחד ורב-עדתי . עם זאת, כמי שמוצאה של משפחתו היה בכל זאת מצפון אפריקה, במקומות שונים בסידור שילב עטייה בכוונת מכוון את הנוסח הספרדי : כך בברכת השנים, כך בחלק מנוסחי הקדיש, וכך במקומות נוספים . את הממד הפדגוגי שביצירתו, הדגיש בעיקר בביאורן של התפילות, בהקדמה הסדורה על "תולדות התפילה והסידור", וגם בפתיחה הקצרה ששילב בראשיתה של כל תפילה . לכרוך את התפילה | מדף ראשון 28 מעבר לניסיון ליצור נוסח תפילה מאחד, לפחות עבור המורים ובתי הספר, הבליט עט...  To the book