מעורבות אנושית ביצירת ההלכה וסמכותה כמקור מחייב

192 || כותבות הלכה של הנכרי, ומאמץ אותה . אכן, אין מקום להכחיש את המעורבות האנושית ביצירת תורה שבעל פה כפי שהיא לפנינו, אולם זו אינה סיבה להימנע מלתת בה אמון . הבחירה להיות חלק משלשלת לומדי התורה, בין זו שבכתב ובין זו שבעל פה, טומנת בחובה את הבחירה להסתמך על מוסרי התורה ומסביריה, שאלמלא הם אין לה קיום . 14 בקטגוריזציה שיצר הרמב"ם לחלקיה השונים של התורה שבעל פה בהקדמתו למשנה, הוא הפריד בין חלקים שונים שלה בהקשר של מידת המעורבות האנושית ובהתאם באפשרות שתיווצר בהם מחלוקת . על פי הגדרתו של הרמב"ם שני החלקים הראשונים של התורה שבעל פה מכילים מסורת לגבי פירוש הפסוקים, או כללים שהם הלכה למשה מסיני ולא תיתכן בהם מחלוקת . שלושת החלקים האחרים של התורה שבעל פה מכילים הלכות שהמעורבות האנושית ביצירתם משמעותית הרבה יותר, ובהתאם ייתכנו בהם מחלוקות רבות יותר : דינים שנלמדים במידות שהתורה נדרשת בהם, גזירות ותקנות . הרמב"ם מדגיש כי חלקים אלו של התורה שבעל פה מחייבים כחוק דתי למרות שאין שום ספק שבני אדם הם שיצרו אותם בפועל . חז"ל עצמם לא נמנעו מלהבהיר שאפילו בדינים שהם הלכה למשה מסיני קיים ממד של התפתחות ...  To the book