הלכה ומציאות

“שאין הדבר מסור אלא להם" - הלכה, מציאות והנמקות היסטוריות || 187 הדתיות ה'טהורה' . 2 השאיפה הכללית לחשיבה ‘בגדול' על השאלות והרעיונות התיאורטיים שעומדים בבסיס ההלכה יוצרת מתח מובנה . הפער בין ההתעסקות ההלכתית בפרטים לבין דפוסי המחשבה של העולם המודרני יוצר לעיתים בלבול בשל האמביוולנטיות שהוא משקף . מצד אחד, ההלכה מתייחסת למציאות הקונקרטית והמוחשית ברבדים רבים, ובאופן מפורט ומדוקדק . היא דורשת משומרי ההלכה תשומת לב יתרה למציאות, וגם ביצוע מעשים ופעולות שיש להם ביטוי ממשי במציאות החומרית . מאידך, מתנהלים חלקים רבים מהשיח ההלכתי ברמת הפשטה גבוהה, כיוון שפרטי ההלכה אכן נועדו לדייק את העקרונות שבבסיסם . כל זה יוצר פער בין המציאות לבין התיאור ההלכתי שלה ואופן הדיון בה . לפער זה יש קשר גם למגבלות השימוש בהנמקות מציאותיות והיסטוריות בדיון ההלכתי . אם נניח שהמערכת ההלכתית משקפת באופן ישיר תיאור ממשי של המציאות, הרי שטענות ביחס למציאות זו הם בעלי משקל רב בדיון ההלכתי . לעומת זאת, אם נניח שהמערכת ההלכתית היא מערכת אנליטית שיש לה קשר למציאות אך עומדת בפני עצמה, מקומם של נימוקים ביחס למציאות כחלק מה...  To the book