|
|
[ 82 ] לבנות חיים שראוי לחיותם המאמר הראשון שלי על התאבדות נרשמתי ללימודי ערב באוניברסיטת טולסה ועבדתי בתור פקידת קבלה ובחדר הדואר . למדתי שלושה קורסים – סוציולוגיה, אנגלית ודיבור . עד מהרה קיבלתי ציונים טובים בכל השיעורים . הייתי נחושה בדעתי להיות פסיכיאטרית במחלקה האחורית בבית חולים ציבורי לחולי נפש, וכך לעזור לאנשים לצאת מן הגיהינום . המחלקה האחורית היא המקום שנמצאים בו החולים הקשים ביותר כמו המקום שהייתי בו ב"תומפסון שתיים" במוסד . תיארתי לעצמי שהשכר בבתי חולים ציבוריים נמוך למדי, אבל כסף לא היה בראש סדר העדיפויות שלי, וכך לא הייתה בעיה . חשבתי : "בסדר, אני אהיה טובה בעבודה שלי, והם לא יוכלו להעסיק מישהי טובה כל כך בשכר נמוך כל כך" . אבל אפילו עם התוכנית הזאת להיעשות פסיכיאטרית, זרעי החוקר המתחיל כבר התחילו לנבוט . החלטתי לכתוב מאמר על התאבדות בשיעור סוציולוגיה . אינני זוכרת איך הגעתי להחלטה הזאת . זה היה התחום היחיד בפסיכולוגיה שעניין אותי ממש ( כשחושבים על זה, מה יכול להיות מרתק יותר מחיים ומוות ? ) . רציתי לעבוד עם האנשים האומללים ביותר בעולם, ומי שרוצה למות, הוא בוודאי אומלל מא...
To the book |
|
|