פרק ו': הקיבוץ על המפה הפוליטית-מפלגתית

פי סימךהיכר פוליטי­מפלגתי ­ מצביע, קודם כל, על מספר תופעות מבניות : א . הקיבוץ, כמערכת מדינית, קשור בהתנהגותו המדינית ­ הן ברמה הקהילתית והן ברמה התנועתית ­ לאינטראקציה סביבתית, שאהד מביטויה התפקידיים הוא : יחסי גומלין פוליטיים­מפלגתיים . ב . הפעילים הקיבוציים, המגויסים לתפקידים מדיניים ומינהליים בקהילה הקיבוצית הם המאגר האנושי ממנו מגויסים גם לתפקידים בתנועה . אלה, בגמר עבודתם התנועתית, חוזרים בדרך כלל לקיבוצם וממשיכים בפעילותם שם . ועם זאת, מצויים גם פעילים מרכזיים הממשיכים בפעילותם בחוץ, בשני תחומים עיקרים של המערכת המדינית של הקיבוץ : האחד, תחום הפעילות המפלגתית­ פוליטית, בכנסת ובמפלגה, ואין פעילותם מוגבלת בכל מקרה בשל הרוטציה; והתחום השני ­ הוא המשקי­ציבורי, בעיקר . ג . מאז הקמתם של הארגונים הארציים יש הלימה מלאה בין הזיקה המפלגתית לבין דפוסי ההצבעה של חברי הקיבוץ בבחירות לכנסת ולהסתדרות . בכך אישור מובהק, שהפעילות הפוליטית של הפעילים מעוגנת בהתנהגות הפוליטית של חברי הקיבוץ בכלל, כמו זו של הפעילים במערכת המדינית של הקיבוץ ברמה הקהילתית, בפרט . למערכת בחירות מתגייסים כל הפעילים, כמ...  To the book