פרק ג': קונפיגורציה רעיונית וגיבוש תפקודי במערכת המדינית ובתהליכי קבלת-ההחלטות

מעצמו . ולעומתם, חוקרים אחרים ­ מנחם רוזנר ואורי לוויתן ­ אינם משתמשים כלל במושג זה לגבי בעלי תפקידים מרכזיים בקיבוץ . אך יציין, כי אלה גם אלה, לא ניסו לבחון את נושא ה'עילית' בקיבוץ בהקשריו המבניים פונקציונליים, על יסוד דיון תיאורטי או אמפירי . בדיוננו עד כה, נמנענו מהשימוש במושג 'עילית' לגבי קבוצת מיעוט משפיעה או בעלת עוצמה בקיבוץ . השתמשנו באופן שיטתי במושגים כמו 'פעילים', 'הנהגה', 'קבוצה מרכזית' ­ שבמדעי המדינה ניתן להקנות להם גם משמעות של 'עילית' . מושגים אלה, בספרות המקצועית, תקפים מבחינה םימנטית גם לגבי המושג "עילית מדינית" . נראה לנו, שבאשר למושג 'עילית' לא יכול להיות ספק, שהוא מציין הקשר מבני­ריבודי בחברה כאשר מדובר בתהליך קבלת החלטות 'מחייבות' . בשל התפיסה החברתית הקיבוצית, השוללת ריבוד חברתי בתוכה, יש למושג זה קונוטציה שלילית . 'עילית', מבחינה מדינית ­ נוגדת ליסודות הדמוקרטיה הקיבוצית, הרב­מבנית והבלתי­אמצעית . האוטוריטה העליונה בקיבוץ היא לאספה הכללית, וממנה לגיטימציה לכל הרמות המדיניות התפקידיות . כך גם תהליך קבלת­ ההחלטות באספה עצמה ­ דמוקרטיה ישירה . האספה מבטאה את הזכות ...  To the book