מבוא

הקיבוץ, על היבטיה המורכבים ­ ביצירת תחומי ספר חדשים לאורך גבולות הארץ וגם כספר חברתי­תרבותי וכלכלי לגבי סביבתו הלא­קיבוצית . יש לכך משמעות מבנית, המופנמת בדפוסי התנהגות מדיניים וחברתיים גם בקיבוץ בן­זמננו . למשל, גם כיום תקף השיקול המדיני­ביטחוני והאסטרטגי בבחירת אתר להתיישבותו של קיבוץ חדש, עד כדי התאמה לקונצפציות מדיניות מובהקות . ­ לאמור : מבחינה אמפירית וטיפולוגיה מאופיין הקיבוץ על ידי תודעה תכנונית הקשורה לספר הגיאופוליטי ולתהליך ההתיישבותי . הארגון הארצי של הקיבוצים נעשה לגורם אינטגרטיבי של אינטרסים קיבוציים ומהווה גם מערכת פוליטית ייחודית . בעיני חלקים ניכרים של הציבור, המזדהה עם תנועת העבודה, התנועה הקיבוצית היא חברה בעלת מטרות חלוציות, ועל כן, הארגון הארצי הקיבוצי הוא לעתים קרובות גורם בעל השפעה על סביבתו הפוליטית . אומנם, השפעה זו הלכה ונשחקה במידה ניכרת מאז הפילוג בקיבוץ­המאוחד בשנות החמישים ובמיוחד בשל ירידת הקיבוץ במשקלו באוכלוםיה הישראלית . בהיות הקיבוץ חברה בעלת אופי מנוגד לסביבתה ­ הקיבוץ הוא גם נושא לקונפליקט נמשך עם סביבתו, המתבטא בהיבט הפוליטי בעויינות של חלקי­ציבור ...  To the book