סמי הלוי - במעברי הבריחה

תוך 24 שעות לא יפנו את הנייר, אני אשרוף את המחסן . הם איימו עלי בנשק, אך עמדנו ­ שלושה אנשי הבריגדה ­ בתוקף על דרישתנו, שיעזבו את הגבול . בקיצור, לא היתה ברירה : שרפתי את הנייר . זה עשה רושם חזק על כל האנשים שנמצאו שם, והם למדו כי אנו מתכוונים ברצינות לתפקידנו : הברחת יהודים לאיטליה . היו שם שני "מחנות" . היו בעצם שני בתים, שלפני הכיבוש הגרמני באוסטריה שימשו כבתי הבראה ­ גנדנוואלד וויזנהוף . הם עמדו במרחק של 600 מי זה מזה . בוויזנהוף ישבה "האריסטוקרטיה" כביכול, ז"א הוותיקים שהתעסקו בשוק השחור, ובשני היו כל מיני אנשים שהסתובבו באיזור הצרפתי או שרצו לעבור לאיטליה . בתקופה שהגענו לשם לא היתה כל תנועת אנשים ארצה, ורק בבואנו התחלנו לארגן את המעבר לצורכי עליה . באתי לשם בתור אחראי, וחיפשתי קודם כל מורי­דרך להעברת יהודים . מצאנו בין הפליטים אנשים שהכירו את הגבול, והתחלנו בנסיון להעביר מספר אנשים בקבוצה קטנה . בהתחלה נתקלנו בקשיים רבים . לא היה פשוט לעבור את מעבר הברנר, כי כל צבאות הכיבוש והמשטרות שמרו שם נגד הברחות . זו היתה הדרך הקצרה ביותר והכביש הטוב ביותר לעבור לאיטליה . הגבול היה פתוח שם...  To the book