דוד זמיר - השיר מטרוויזיו

זאת היטיב לספר אבא קובנר . הוא קרא מיומנו איך הגניבו נשק לגיטאות, איך לחמו בגבורה שעוד לא היתה כמוה . והוא קרא את הכרוז בהוצאת מפקדת הפרטיזנים בגיטו : "יהודים, אל תלכו כצאן לטבח ! " ואינך מאמין למשמע אוזניך, איך יכלו להתגבר על כל התלאות ולהגיע הלום . ובירכת בלבך על האחדות ששררה בין תנועות הנוער החלוציות שהיו בגיטו ועמדו בראש המרד . ובסיום הערב הנרגש שרנו את "תחזקנה" ­ אך הם, הפרטיזנים, לא הסתפקו בכך . את שירם השמיעו שנית ובקול רם יותר . "כי בין קירות נופלים שרוהו כל העם . . . " ומאז, בכל בית יהודי, שקדרות שכול ויתמות שררו בו, לימדתי את שיר הפרטיזנים . הן בו נתגבשה תמצית האמונה, הערגה לתחיה, כבוד האדם וכמיהה לקוממיות לאומית . ומאז מלווני השיר כמו ששמעתיו בפעם הראשונה בטרוויזיו . וכה זר לי העיבוד שחל בו כאן, בארץ, ואף תרגומו הצויין של שלונםקי לא יכול לבוא במקום המקור, המלים הפשוטות באימתן שביידיש . שיר הפרטיזנים . . . 220  To the book