יעקב מרגלית - "הבריגדה הגיעה!"

הם לא נתלהבו ביותר לבואנו ולסופת ההתרגשות שאחזה בק"ק לודז' שנשארה לפליטה . לברנש אחד, שניסה ללמדני מהדורה יבסקית של פטריוטיזם פולני, הראיתי כתובת על מדרגות בית הקהילה, שכתב אלמוני : "נישט געפונען פון מיינע קיץ נשמה, אין ארץ דארט ליגט מיין נחמה" ) לא מצאתי מקרובי כל נשמה, שם, בארץ, תימצא לי נחמה ( . החלה הזרימה אלינו לאיטליה, או בעקיפין דרך גרמניה . קירות חדר המדרגות משחירים מכתובות . איש בא ואיש הולך; עם בואו ללוח' ולפני היציאה לדרך רושם היהודי פרטים על עצמו ושאלות על קרוביו . זהו מין אלמנך של הצער היהודי המהלך בחיים . על­יד החלון אנו קוראים : פלוני בן פלוני מעיירה פלמונית, ושלוש מלים : "איך בין איינזאם" ) בודד הנני ( . מבחינה זו זהים אנו עם פליטת השואה . גם אנו מחפשים קרובים וידידים . זרים דולקים אויב כי היה בא על פולין של ימי הביניים, יצאו נערי המלך להזעיק למלחמה; הרוכב היה מתקרב לחצר הטירה, מטיל זר בוער ודוהר הלאה . ­ כמטילי זרים דולקים, מבשרי מצעד השחרור, ראינו את עצמנו . סובבנו בכל התכנסות, דיברנו על כל אוזן כרויה; ובעיקר ­ הדלקנו את המרץ בעצם הופעתנו . אך את מלוא טעם שליחותנו הרג...  To the book