צבי רשפון - במחנה האימונים

"דומני שכתבת מה שכתבת בשעת דכדוך . מבשרי חזיתי שיש בחיי אדם שעות שהוא רואה לפניו אך צללים, והם מצטרפים ומתגבשים לחזות שחורה אחת, והאורות נעלמים מעיניו לגמרי . על כגון דא אמר המשורר : 'בגבור המאפליה על האור / שעה כזו מחייבת התגברות וריכוז כל המעיינים בעיקר, במקור שממנו שואב אדם את כוחו ללכת בדרך הקשה למטרה אליה הוא נושא את נפשו . עם ההתגברות על הדכדוך בוקעים מיד האורות ומנצחים את המאפליה . פרשת הגיוס שלנו היא מערכה קשה מאין כמוה ­ לפעמים עד ליאוש . החזית מרוסקת ומבותרת, כל גיזרה וגיזרה מחייבת תגבורת, וכולן זקוקות לה בעת ובעונה אחת . אין אתה מספיק להחיש עזרה לכל עמדה הנתונה במצוקה, ויש שהידיים רפות ואתה צונח איךאונים . אך אין ברירה ! אתה מוכרח להתגבר ולהמשיך ­ במידת כוחותיך המוגבלים, ותמיד קצת למעלה מהם . ובכל זאת, אם אתה סוקר את הדרך המשתרעת מאחוריך, אם אתה משווה את מעמד הדברים כיום הזה עם מעמדם בעבר, אין אתה יכול שלא לראות את העליה, ההתקדמות וההתבצרות . יש להישמר מקוצר­רוח, מהכללות בהולות . לא הרי פלוגה בשירות פעיל כהרי פלוגה באימון . לא הרי יחידה בפיקוד יהודי כהרי יחידה בפיקוד זר, וכו...  To the book